חרדה חברתית – בתוך הפרעת החרדה עצמה, ניתן למנות משפחה של חרדות שהן למעשה פוביות ספציפיות יותר, המתעוררות מחשיפה לאובייקטים שונים, כמו למשל: פחד גבהים, פחד ממקומות סגורים (קלאסטרופוביה), פחד מבעלי חיים, פחד ממחלות ומדם, חרדת נהיגה ועוד.
החרדה החברתית היא גם סוג של פוביה, המתעוררת כתוצאה מהחשש להיות מובכים או מושפלים על ידי הסביבה. אם אתם סובלים מהתופעה, על ידי טיפול רגשי יסודי והוליסטי תוכלו להשתחרר ממנה לחלוטין.
מה מאפיין אנשים עם חרדה חברתית?
אנשים עם חרדה חברתית, לרוב סוחבים עמם אמונות שגויות על הסביבה, על עצמם ועל תפקוד חברתי בכלל. האמונות יכולות להיות:
- “אני לא טוב מספיק” – אמונה הנובעת מבטחון עצמי נמוך בדרך כלל. האדם הסובל מחרדה חברתית חש כי ההתנהגות שלו שגויה ואינו מתאימה לסביבה. הוא מניח שכשהוא מדבר הוא נשמע רע וכשהוא עומד בין אנשים הוא נראה מגוחך
- “אנשים לא מסתכלים עליי בעין יפה”- אמונה נוספת הנובעת גם היא מתפיסה שגויה, מניחה כי הסביבה שופטת כל צעד של האדם הסובל מחרדה חברתית. אנשים אלו חשים שאם יבחינו שהם חוששים יחשבו שהם טיפשים וכדומה.
- “אני חייב להשמע חכם תמיד, כי אם לא התוצאות תהיינה לא טובות”- רוב האנשים מודעים לכך שמדי פעם נשלפים מפיהם משפטים לא מוצלחים והם עושים דברים מביכים. רוב האנשים מקבלים במתינות את העובדה הזו ואין עמה שום בעיה. בעוד שאחרים מקבלים זאת, בחרדה חברתית יש אמונה מגבילה והאנשים הללו סוברים שהם תמיד חייבים להשמע חכמים, ואם לא ההשלכות תהיינה קטסטרופליות.
מה קורה לנפגע במצבים חברתיים?
אדם הסובל מחרדה חברתית, מתחיל אט אט להמנע ממצבים שמלחיצים אותו, ובהדרגה מפסיק את הפעילות החברתית והתרועעות עם אנשים. כשהוא נאלץ להשתתף במצבים חברתיים, הוא מפתח לעצמו פטנטים להפחתת החרדה, למשל:
- דיבור שקט ומכונס
- המנעות מקשר עין
- שתיה מרובה של מים והליכה שוב ושוב לפינת האוכל
- הרכבת משקפי שמש
- ועוד ועוד
מעבר לפגיעה בקשרים החברתיים הקיימים שלו, המנעות מסיטואציות חברתיות עשויה לפגוע באדם גם מבחינה תעסוקתית, להשפיע על מצב הרוח שלו ולגרור תופעות נוספות כמו: דיכאון, התקף חרדה, שימוש באלכוהול וסמים וכדומה.
כיצד מטפלים בחרדה חברתית?
הטיפול הנפוץ ביותר בחרדה חברתית הוא טיפול ממוקד בגישה התנהגותית-קוגנטיבית אצל פסיכולוג או מטפל הוליסטי מומחה בהפרעות חרדה. ניתן לשלב גם טיפול תרופתי.
במהלך הטיפול הפרטני, לומדים להכיר את דפוסי החשיבה החרדתיים וכיצד ניתן לשנות אותם. בנוסף, לומד המטופל מספר שיטות יעילות להרפיה גופנית כמו דמיון מודרך ו-NLP ונעזר בהן על מנת למתן את החרדה ממנה הוא סובל. הוא לומד כי מצבים חברתיים שונים לא מהווים מקור לסכנה, וכי הסבירות שיושפל או יצחקו עליו בחברה היא נמוכה פי כמה וכמה מהסבירות להשתלבות חברתית מתגמלת.
הטיפול בחרדה חברתית הוא בדרך כלל ממושך, ודורש השקעה רבה של המטופל, אולם תרומתו לאיכות חייו חשובה לעין ערוך.
