Category: סכיזופרניה

מהי סכיזופרניה?

סכיזופרניה הינה הפרעה נפשית קשה, בה קיימת פגיעה ביכולת להבין ולפרש את המציאות. היא באה לידי ביטוי לרוב בהזיות, מחשבות שווא וכן בהפרעות בהתנהגות ובדרך החשיבה.

אדם החולה בסכיזופרניה מתמודד עם שני קשיים מרכזיים: הקושי שבקיומה של המחלה בגופו, או בראשו, מה שעשוי לנתק אותו לחלוטין מהווייתו ומהמציאות סביבו; שנית, תגובתה של הסביבה, שלרוב מתקשה לקבל את התנהגותו הבלתי מוסברת ודוחה אותו, במתכוון או שלא במתכוון.

הגורמים לסכיזופרניה

הגורמים לסכיזופרניה (כמו בהפרעות נפשיות אחרות) אינם ברורים דיים., עם זאת, קיימות כמה קבוצות סיכון: אנשים אשר במשפחתם התגלו מקרי סכיזופרניה; נשים בהיריון או לאחר לידה – בעיקר אם אלו לוו בסיבוכים כלשהם; נטילת סמים קשים; חולים במחלות אורגניות כמו מחלת הנטינגטון או אפילפסיה.

תסמיני המחלה

תסמיני  הסכיזופרניה כוללים מחשבות שווא, פראנויות, הזיות והלוצינציות, התקף חרדה, התנהגות לא ברורה ,דיבור לא ברור, חזרה על מילים או על משפטים, התנהגות קטטונית, אפאתיות, גירוי רגשי נמוך, תנועות לא ברורות ועוד.

על פי המקובל המחלה נחלקת למאפיינים חיוביים ולמאפיינים שליליים. המאפיינים החיוביים הם למעשה ‘תוספת’ להתנהגות הרגילה ואילו המאפיינים השליליים מסמלים חוסר .

תסמינים “חיוביים” יכולים לכלול מחשבות שווא, הזיות, דיבור לא מאורגן ושימוש מוזר בשפה או תנועות מוזרות שאינן תואמות את הסיטואציה. מחשבות שווא והזיות עשויים להיות נסתרים לצופה מן הצד אם החולה בסכיזופרניה בוחר לשמור אותן בסוד, אך לרוב תסמינים חיוביים ניתנים לזיהוי.

תסמינים “שליליים” יכולים לכלול הפחתה של דיבור, הנאה, מוטיבציה ו/או רגש. מדובר בתסמינים קשים הרבה יותר לזיהוי וקשה מאוד להבדיל אותם מהתנהגויות אחרות

אבחון המחלה

הסכיזופרניה תאובחן בדרך כלל על ידי רופא פסיכיאטר. האבחנה נעשית באמצעות שיחה עם המטופל ובני משפחתו וכן באמצעות בדיקה גופנית ובדיקות דם. האבחנה הרפואית נעשית על סמך קריטריונים המופעים במדריך המחלות הפסיכיאטריות – ה־DSM.

הטיפול בסכיזופרניה

הסכיזופרניה היא מחלה כרונית והלוקים בה יאלצו להתמודד עמה כל חייהם. עם זאת, כיום, בעזרת הטיפול התרופתי המתאים, ניתן ‘להשתלט’ על תסמיניה ולנהל חיים תקינים ושגרתיים. טיפול מיטבי יתאפשר בהינתן שיתוף פעולה בין כמה גורמים מטפלים: רופא פסיכיאטר, רופא משפחה, מטפל הוליסטי, עובד סוציאלי, אחיות ולעיתים גם פסיכולוג.

חלקו המרכזי של הטיפול הוא מתן תרופות אנטי פסיכוטיות המשפיעות על פעילות המוח – בעיקר על הפרשת הדופמין והסרוטונין במוח. נוסף על התרופות חשוב מאוד לשלב בטיפול גם התייחסות פסיכו־סוציאלית. לצורך כך יש להיעזר בעובד סוציאלי, באחות או בפסיכולוג.

כיצד לומדים לחיות עם סכיזופרניה?

כפי שהוסבר, הסכיזופרניה היא מחלה כרונית הנמשכת כל החיים. יש בה תקופות שקטות יותר, שבהן דרוש מעקב רפואי וטיפול תרופתי בלבד, אולם לעיתים מופיעות התפרצויות של המחלה אז בדרך כלל נדרשים התערבות אינטנסיבית יותר ואף אשפוז על מנת לאפשר את הטיפול הרפואי האינטנסיבי הנדרש וכן כדי לשמור על בטיחותו של המטופל ועל סביבתו.

ישנן מסגרות שונות המאפשרות לאנשים פגועי נפש לקיים חיים בקהילה, להשתלב במקומות עבודה וכן להשתלב במסגרות חברתיות שונות שבהן ניתן לפגוש ולהכיר עוד אנשים הסובלים מסכיזופרניה.