Category: פגיעה בגוף בשל מצוקה נפשית

מהי מצוקה נפשית?

קשה לתת למצוקה נפשית הגדרה מדויקת וחד משמעית. נוכל לתאר אותה כשם כולל למספר תופעות רגשיות או מצבים נפשיים שונים אשר גורמים לאדם לסבל נפשי.
מצוקה נפשית עשויה לבוא לידי ביטוי במצב של חרדה או דיכאון. במקרים אחרים, מצוקה מתהווה לאור חוויה של אירוע טראומטי או אירוע משברי אחר. מצוקה נפשית מתעוררת פעמים רבות בעקבות תקופת לחץ או קושי בהתמודדות עם סטרס או רצף של שינויים בחיי האדם.
מצוקה נפשית תתואר כמצב בו היכולת של האדם להתמודד עם כמות הלחצים המופעלת עליו בחיי היום יום נפגעת, וכאשר מופר האיזון בין עומס הלחצים /אירועים שהאדם חווה לבין כמות המשאבים הקיימת בו.

מהם הגורמים למצוקה נפשית?

מצוקה נפשית עשויה להיות תוצר של אירועי חיים חריגים כגון התמודדות עם אבל או פרידה, אך גם בשל אירועים שבשגרה כגון לחץ, תשישות ושחיקה נפשית במקום העבודה, או מתיחות ביחסים עם בן הזוג.  לעיתים אפילו אירועים הנתפסים כחיוביים ומשמחים, כמו נישואין, מעבר דירה או קידום מקצועי נוטים להביא חרדות וסטרס, ובמקרים מסוימים להתדרדר לכדי משבר נפשי.

מהם הסימפטומים של מצוקה נפשית?

סימפטומים נפשיים נעים על קשת רגשות רחבה ומתבטאים בהתנהגויות שונות, כאשר הנפוצים בהם:

• אובדן הנאה
• הפרעה במהלך החיים היומיומי
• הפרעות שינה
• סיוטים, חלומות מטרידים
• עייפות ותשישות נפשית
• אכילה רגשית
• נטייה לחרדות מוקצנות שלעיתים אינן מעוגנות במציאות.
• נטייה לרגזנות
• בלבול וחוסר ריכוז
• דכאון, התבודדות

פגיעה בגוף כאמצעי ביטוי למצוקה נפשית

לעיתים המצוקה רבה כל כך, עד שהאדם אינו יכול להכילה יותר.  אחד הביטויים הקשים לכך הם מצבים של פגיעה בגוף. באופן פרדוקסלי, פגיעה עצמית, המתבטאת בגרימה מכוונת של חתכים, כוויות וחבלות עצמיות אשר אינם מכוונים לגרימת מוות, הן רעיון בלתי נתפס עבור אנשים שאינם פוגעים בעצמם. עם זאת, אנשים אשר פוגעים בעצמם מתייחסים אל הפגיעה העצמית כאל אחת הפעולות המרגיעות והחיוניות ביותר.

פגיעה בגוף כאמצעי להשגת ויסות רגשי

על פי מודל הוויסות הרגשי רבים מאלו הפוגעים בעצמם נעדרים מיומנויות להתמודדות עם מצוקה או מתקשים לווסת את רגשותיהם ולכן פונים לחיפוש אחר אמצעי “ריפוי עצמי” חליפיים. הפגיעה בגוף נועדה לשכך רגשות שליליים עוצמתיים, שחרור כעסים או עוררות רגשית.

הטיפול בפגיעה בגוף בשל מצוקה נפשית

מורכבות נושא הפגיעה העצמית, וההנחה כי מדובר בשילוב בין גורמים פסיכולוגיים, ביולוגיים ופסיכו-סוציאליים הביאו לאורך השנים לבחינה של מגוון טכניקות להתמודדות עם מטופלים הפוגעים בעצמם, אך מרביתם נמצאו כבלתי יעילים.
אחד הנתונים הבעייתיים היא העובדה כי פגיעה עצמית היא תופעה שכיחה בקרב אוכלוסיות פסיכיאטריות ולא פסיכיאטריות. ריבוי המודלים המסבירים אותה, מגוון הטכניקות טיפוליות אשר הוכחו כבבלתי יעילות לצד הקושי של מטפלים להכיל אותה ולעבד אותה עם המטופל – כל אלה מעידים על מורכבותה.

הטיפול בפגיעה עצמית הוא טיפול רגשי הדורש יכולת הכלה גבוהה ועדינות טיפולית בלתי פוסקת.  אך לא פחות מכך, מגע יציב ובוטח, ויכולת לסייע למטופל לגבש כלים וטכניקות התמודדות חלופיות.